למה אנחנו מעריכים את הנורות שלנו בתנאי סביבה קיצוניים
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט אמיתי עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, לחות גבוהה, ושינויי טמפרטורה קיצוניים כשנכנסים למקלחת חמה.
אם הנורה אינה מיוצרת לתנאים כאלה, האטמים שלה נהרסים, הלחות פוגעת בחוט הלהט, והנורה נהרסת. בתוך כמה שבועות, הנורה היקרה שלכם נהפכת לחסרת תועלת. אנחנו לא רוצים לנחש כמה זמן הנורות שלנו יחזיקו – במקום זאת, אנחנו מנסים לשבור אותן במעבדה קודם.
המאבק נגד הלחות
רוב הנורות האינפרא-אדומות משתמשות בצינור קוורץ שאטום בשני קצוותיו. זה נשמע פשוט, אך אדי המים הם ערמומיים – הם מוצאים את הסדקים הקטנים באטמים. כשהלחות חודרת פנימה ופוגעת בחוט הלהט, הנורה נהרסת. החוט הלהט נהיה דק יותר, נשבר, והאור נעלם.
לכן אנחנו מבצעים בדיקות של חום ולחות קיצוניים. אנחנו כמו כן מנסים למצוא את נקודות החולשה של הנורה לפני שהיא מגיעה לביתכם.
איך אנחנו בודקים אותן בפועל
אנחנו משתמשים בחדרי בדיקה שנראים כמו סאונה. אנחנו מכבים ומדליקים את החשמל שוב ושוב, מה שגורם לחומרים להתרחב ולהתכווץ. ניתן לחשוב על זה כעל תהליך “נשימה” של הנורה. אם האטמים אינם איכותיים, הנורה נהרסת. אנחנו מחפשים סימני חלודה על החוטים או סדקים קטנים בצינור הקוורץ. זו בדיקה קשה, אך היא יעילה.
מציאת הנקודה האידאלית
הבעיה היא שאי אפשר לאטום הכל בצורה מושלמת. אם האטמים חזקים מדי, הגזים הפנימיים נלכדים, מה שפוגע באיכות האור. בנוסף, הנורה עלולה להתחמם יותר מדי.
זו בעיה של איזון. אנחנו משנים את רמת האטימה כך שהאדים יישארו בחוץ, אך הנורה עדיין תוכל ל“נשום”.
התוצאה היא נורה שאמורה להחזיק אלפי שעות. בבקשה, ודאו שמאוורר האמבטיה שלכם עובד כראוי. אם אין זרימת אוויר בחדר, אפילו הנורה החזקה ביותר תסבול מחלודה בחוטים החיצוניים שלה.