למה אנו מכניסים את מחממי האמבטיות שלנו ל”חדר העינויים”
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים עבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויי טמפרטורה שעלולים לגרום למדיד הטמפרטורה להתעוות.
אנו מייצרים את הרכיבים האינפרא-אדומים שלנו כך שיעמדו בתקני IP65. אך הבעיה היא שהתווית על המכשיר אינה מבטיחה שהאמבטיה של הלקוח תישאר יבשה. לכן אנו לא סומכים רק על המפרטים הטכניים. אנו מבצעים בכל משלוח בדיקות לחץ וחום. בעצם, אנו מנסים לשבור את המכשירים לפני שהם יוצאים מהמחסן.
המאבק נגד הלחות
כשמדובר במתח גבוה בחדר עם אדים, הלחות היא האויב. היא ערמומית – אדי המים מצליחים לחדור דרך הסדקים הקטנים ביותר בחומרי האטימה עם הזמן.
אם הלחות פוגעת באלקטרודות הפנימיות או בחומרי האטימה, עלולים להיווצר זרמים לא רצויים. במנורה בעלת הספק גבוה, זה יכול לגרום לכך שהנורה תתקלקל מוקדם מדי. במקרה הגרוע ביותר, המנורה עלולה להישרף.
אנו מדמים שנים של שחיקה על ידי בדיקות של חום ולחות קיצוניים. זו בדיקת לחץ. אנו רוצים שהחומרים החלשים יתקלקלו במעבדה שלנו, ולא בתקרה של הלקוח.
חום, אדים ו“התעוותה”
זכוכית הקוורץ עמידה מאוד בפני חום, אך היא לא עמידה בפני לחץ. דמיינו מנורה שעוברת מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות של 500°C ומעלה, תוך כדי שהיא נמצאת בסביבה עם אדים עבים. זה יוצר לחץ פנימי עצום.
בדיקות השחיקה שלנו מוודאות שהאטימה בין המנורה למארז שלה לא תישבר תחת לחץ כזה.
אנו גם עוקבים אחר תופעה שנקראת “התעוותה”. זו התעוותה איטית של חומרי האטימה. אם האטימה נפגעת, הרי שהמנורה כבר לא עומדת בתקן IP65. פשוט כל כך.
מציאת האיזון הנכון
החלק הקשה הוא שאטימה טובה מונעת חדירת מים, אך היא גם מונעת מהחום לצאת החוצה.
מנורה עם אטימה מלאה ברמת IP65 עלולה להיות חמה יותר מאשר מנורה שנמצאת באוויר פתוח. זה אומר שמערכת הקירור של המנורה חייבת להיות מושלמת. אם המארז לא יכול לפלוט את החום במהירות מספקת, החוטים הפנימיים עלולים להישבר – ללא קשר לרמת האטימה.
אנו משקיעים הרבה זמן בבדיקת האיזון הזה. אנו רוצים שהמנורה תישאר מוגנת, מבלי שהיא תישרף מבפנים.