שמירה על תנורי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
בואו נהיה כנים: התקנת תנור אינפרא-אדום בחדר האמבטיה זה בעצם כמו להזמין בעיות עקב אדים ולחות. כשיש אדי מים באוויר וחשמל שעובר דרך הקירות, התכונה “עמיד למים” כבר לא מספיקה. צריך רמת הגנה IP65. זו הדרך היחידה לוודא שהלחות לא תחדור פנימה ותפגע בחלקים החשמליים.
למה הלחות היא בעיה כה גדולה?
אדי המים הם ערמומיים – הם לא פשוט חודרים פנימה, אלא חודרים דרך סדקים קטנים או חוסרים באטימה. כשהם נכנסים פנימה, יכולה להיווצר בעיה של חדירת חשמל דרך המבודדים. זה לא טוב כלל.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים באטימות חזקה ובחומרים מיוחדים במקומות החיבורים. ניתן לחשוב על זה כעל “מעיל גשם” עבור הרכיבים החשמליים – זה יוצר חומה חזקה שמונעת מהאוויר הלח להגיע לחלקים החשמליים.
איך לבחור את המבודדים הנכונים?
הדבר החשוב ביותר הוא המקום בו הנורה נמצאת ביחס למקור החשמל. חיבורים רגילים? שכחו מהם – הם לא יעמדו בעומס. במקום זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים לטמפרטורות גבוהות ובמעטפות IP65 כדי לאטום הכל היטב. אנו רוצים שלא יהיו שום דרכים חשופות שדרכן החשמל יכול לחדור.
אבל אנו לא רק בונים את המערכת ומקווים לטוב. אנו בודקים את ערכי המתח החשמלי. אנו מחזיקים את המערכת בתנאי חום קיצוניים – חם, קר, שוב חם – כדי לוודא שהערכים יישארו גבוהים. אם האטימה מתכווצת בגלל החום, הלחות יכולה לחדור פנימה. לכן אנו משתמשים בחומרים שלא מתרחבים או מתכווצים בקלות כשהטמפרטורות עולות.
הקשיים שצריך להיות מודע להם
הבעיה היא שכשאנו אוטמים את המערכת היטב כדי למנוע חדירת מים, אנו גם כולאים את החום בתוך המערכת. זו בעיה שצריך לפתור. מכיוון שהמערכת אטומה, הטמפרטורה בתוכה עולה מהר יותר מאשר בתנור רגיל.
אי אפשר פשוט להתקין את המערכת על כל קיר. צריך לוודא שהמשטח עליו היא מותקנת יכול לעמוד בחום הגבוה. אם מתקינים את המערכת על קיר דליק ללא אטימה, עלולה להיגרם נזק לקיר.
ובבקשה, למען הבטיחות, השתמשו בצינורות מאוטמים. גם עם האטימות הטובה ביותר, מוטב להשתמש ב-GFCI – מכשיר שמונע תקלות חשמליות. זו הרשת הבטיחותית ששומרת על כולם.